יום חמישי, 25 במרץ 2010

ממחרת השבת

"וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות עד ממחרת השבת השביעית"


ממחרת השבת
שמעתי קול
המונה של רומי
נתערב
בקול גלגל חמה
שהיה מנסר ברקיע
נלחמים היו
זה עם זה,
מתאבקים,
מעלים ענני אבק
מרגליהם
כשני ענקים קדמונים:

כסף
כבוד
יוקרה
עוצמה
שלטון 

ממחרת השבת
היה עולה רעש הניסור 
קודח בכדור הארץ
מקצה אל קצה
ואין כל בריה
יכולה לעמוד מפניו
רק לשבת או לשכב
(נגיד, בפינת רחוב)


ממחרת השבת
הייתי מאסף בכפי, בנפשי
שאריות הנסורת
מתעלות המים היבשות
בצידי כבישים
וחורז לך שירים



יום רביעי, 17 במרץ 2010

אובאמה, הבנייה בירושלים וחג הפסח



"כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו:

פסח
מצה
ומרור"
(מתוך ההגדה של פסח)

 * מה כל כך חשוב בשלושת הדברים הללו שמי שלא אמרם בפסח לא יצא ידי חובתו ?    מה פירוש "לא יצא ידי חובתו" ?   ידי איזו חובה צריך לצאת ?



לעבדים אסור להחזיק כלים היכולים להרוג, בשביל לשחוט את קרבן הפסח יש צורך בכלי היכול לשחוט. מי שיכול לשחוט גדי יכול לשחוט גם אדם וע"כ הפסח מבטא את היכולת הראשונית להתקומם כנגד המשעבד ולהיות בן חורין


המצה מסמלת חיבור לארציות : כלומר: החירות אינה רק רעיון היולי מופשט אלא רעיון שיכול לתפוש במציאות הארצית. זו לא חכמה להכניס לעם שלם רעיונות של חירות אלא החכמה הינה גם להצליח להאכיל עם שלם לאחר שבורחים מהמצרים. כדי להצליח בכך צריך לוותר על לחם מיוחד ועל מותרות ופינוקים ולהסתפק באופן זמני בדברים הבסיסיים ביותר המאפשרים חיים (מצה).


המרור מסמל את היכולת לסבול. כל מי שרוצה לצאת מעבדות לחירות צריך להיות מוכן לשלם מחיר ולסבול. הטעם המתוק של החירות כשתבוא מצדיק את הסבל שבדרך.


בחג הפסח אנו מרעננים בקירבנו את רעיונות החירות :
היכולת הראשונית להתקומם כנגד המשעבד (פסח)  
חיבור האידיאל לפשטות בסיסית של עולם המעשה (מצה)
הנכונות לסבול בדרך אל החופש (מרור)

זו גם משמעות הביטוי "לא יצא ידי חובתו" כלומר: כדי לרענן בקרבך את רעיונות החירות כמו שחייבים לעשות בפסח, עליך להתמקד לפחות בשלושת הדברים הללו.

מכיוון שגם הפסח ,גם המצה וגם המרור הינם מאכלים, כנראה שנאמר בתחילה: "כל שלא אכל שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו". לאחר חורבן בית המקדש כשבטלה הקרבת קורבן הפסח ולאורך אפילת הגלויות כשלעיתים אפילו חיטים למצה אי אפשר היה להשיג, שונה המאמר ל"כל שלא אמר". הדבר מלמדנו שלפשטות של המעשים ואפילו לדיבורים בחיים הרגילים יש עוצמה בלתי רגילה כשהם נעשים מתוך מודעות: מספיק שתאכל פסח מצה ומרור כדי שתודעת החירות תחלחל בעצמותיך ואם אין לך אפשרות לאכול, לפחות תאמר: "פסח מצה ומרור".

גם במדינת ישראל של היום  למרות שלמראית עין אנו חיים במדינה עצמאית הרי שתהליכים רבים מוכתבים לנו ע"י הגויים ואפילו לבנות בחופשיות בעיר בירתינו כ"עם חופשי בארצנו" או לקנות בית ליד מערת המכפלה איננו יכולים ולמעשה אנו תחת עול שיעבוד הגויים ,רצונותיהם ומעשיהם. ישנם מעשים רבים שאנו מחוייבים לעשות כיהודים ואיננו יכולים (למשל להקריב קרבן פסח..) לפחות לכתוב ולהגיד עדיין אפשר. ("חופש הביטוי") ובודאי שמותר לחלום.


לקראת מאבקים עתידיים על חירות אמת ניזכר בשלושת העקרונות הבסיסיים הללו של הפסח ,המצה והמרור בעזרתם יצאנו כבר לפחות פעם אחת מעבדות לחירות.