יום שלישי, 26 בינואר 2010

המאבק בעד המשך הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון

כבר די מובן לכולם כי מדינת ישראל "הריבונית" הולכת לקראת הרס יהודה ושומרון
(אפילו ביבי מ"הימין" אמר..) ברור שמועצת יש"ע שהיא חלק מהממסד וממומנת על ידו אינה יכולה לנהל מאבק בממסד.בנוסף, מועצת יש"ע לא נבחרה ע"י הציבור אלא הינה אוסף של אנשים אשר כמו קורח ועדתו נטלו שררה בכח וללא הסכמה וממילא אינם מייצגים באופן אמיתי את הציבור ביש"ע.
למעשה, אלה שהכי מעוניינים שמועצת יש"ע תנהל את המאבק  הם אלה שרוצים להחריב את ההתישבות. הם מבינים שכמו בגוש קטיף רק בעזרת מועצת יש"ע הם יצליחו לשלוט בהמון המונע ע"י אידאולוגיה.

ואכן מועצת יש"ע מנסה לנהל מאבק דמיוני,מלאכותי ומטופש כפי שניהלה בימית ובגוש קטיף, אשר עיקרו הינו אחיזת העיניים כאילו ציבור המתנחלים מסוגל לנצח את מדינת ישראל ולעצור החלטה של נסיגה מיש"ע אחרי שזו התקבלה.

הרס היישובים יתבצע כנראה בשלושה שלבים :

השלב הראשון :נגד אנשי הגבעות וה"קיצוניים"
בשלב הזה תנסה המדינה ליצור הבדלה בין אנשי ההתישבות ה"מתונים" וה"טובים" לבין ה"רעים" ואף להפעיל את הראשונים כנגד ה"קיצוניים". בשלב הזה ייהרסו גבעות,מאחזים ויישובים קטנים.
השלב השני יתבצע נגד ההתישבות הוותיקה כאשר רוב ה"קיצוניים" מנוטרלים בבתי הכלא ומשפחותיהם מחפשות מגורים ופרנסה כשבשלב הזה יהרסו כל ההתנחלויות למעט גושי התיישבות מרכזיים.
בשלב השלישי בעקבות "גל טרור" פתאומי ש"יפרוץ לפתע" וכתוצאה מ"חוסר ברירה" יהרסו גם הגושים הללו.

ע"מ לנהל מאבק אמיתי ואפקטיבי אנו זקוקים לאנשים שאינם תלויים בממסד.
אני מציע להקים קרן שתממן קבוצת אנשים שינהלו את המאבק על יו"ש.
אנשים אלה ייבחרו ע"י הציבור המתגורר ביש"ע ואליהם נישמע כולנו.

המאבק חייב להתחיל כבר עכשיו והוא צריך להיות מנוהל בשלושה כיוונים :


ראשית,יש להשתמש בכל הכלים הדמוקרטיים, המשפטיים והתקשורתיים ע"מ למנוע ממדינת ישראל
להגיע להחלטה על הרס יישובי יהודה ושומרון ומסירתם למחבלים.

הכיוון השני הוא לדרוש הכרה של מדינת ישראל במתנחלים כגיבורי ישראל וכחלוצי דורנו ודרישה ממנה למתן מלוא הזכויות לכל מתיישב במצב של פינוי. (כלומר: פיצוי לכל מתיישב על עשרות שנות התיישבות כשליח המדינה ואפשרות למגורים ופרנסה ברמה גבוהה יותר)
בנוסף, גיבוי של הדרישה הזו בחקיקה בכנסת ובסדרה של תביעות פרטיות וייצוגיות בבתי המשפט הישראלים והבין-לאומיים.

הכיוון השלישי הוא נסיון לאסוף חתימות של כמה שיותר בתי-אב ביישובים שיהיו מוכנים להמשיך ולהתגורר ביישובים בכל מקרה ובכל מחיר גם לאחר נסיגת ישראל מהשטחים ששוחררו על ידה במלחמת ששת הימים.

אם אחוז משמעותי מהתושבים יצהירו שהם מעוניינים להישאר, יהיה אפשר לשלב בהסכמי הנסיגה החד-צדדית של ישראל סעיף המתיר ליהודים להמשיך ולהתגורר ביש"ע בשליטה אוטונומית-בטחונית יהודית בתוככי היישוב תחת ריבונות פלסטינית במרחב, בליווי כוחות או"ם שיפקחו על המתרחש.

הסכמה שכזו תוכל להוביל ליצירת אוטונומיה יהודית בגושי התיישבות ולאחר עימותים מול הפלסטינים אף להקמת מדינה יהודית בשטחי יו"ש.למהלך שכזה יכול להיות שיצטרפו יהודים רבים מחו"ל ואף רבים החרדים לדבר ה' מתוככי ה"קו הירוק".

בחירה באחד משלושת הכיוונים הללו יכולה להתאים לכל מתיישב ולכל יהודי בישראל ובעולם, הם אינם סותרים זה את זה ומתאימים למציאות ההזויה ההולכת ומתגבשת בה מדינת ישראל נושאת לשוא את שם העם היהודי ובשמו ממשיכה ומוותרת על כור מחצבתו ואושיות חייו ביהודה ושומרון.

כמה חודשים לפני חורבן גוש קטיף הרסו "כוחות הבטחון" בית כנסת ליד היישוב תפוח. תושבי גוש קטיף לא גינו את הרס בית הכנסת הזה מכיון שנבנה בידי "הקיצוניים".באותם ימים הם לא חלמו שכל בתי הכנסת הגדולים בגוש קטיף יהרסו גם הם על ידי אותם "כוחות בטחון".
כעת מאיים "שר הבטחון" להרוס את הישיבה שנבנתה לאחר שמקום משכנה הקודם,קבר יוסף בשכם,(אחד משלוש המקומות הקדושים ביותר ליהדות) נמסר על ידו למחבלים.
כיצד יגיב הציבור היהודי ביש"ע ?
העניין אינו שלטון החוק, שהרי דבר לא נעשה בישראל כנגד הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי וכנגד אנשי השמאל הקיצוני אשר מיידים בכל שבוע אבנים ובקבוקי תבערה כנגד חיילי צה"ל .

האם חלילה בעוד כמה חודשים ייהרסו בתי הכנסת הגדולים בקדומים, שילה ובית אל ?
האם גם אנו ,תושבי יש"ע נמצא עצמנו ללא בית ופרנסה במעמד של פליטים בדומה לאחינו מגוש קטיף ?
האם נשכיל הפעם להתאחד ללא פשרות ולעמוד על נפשנו ?

פרטיזן


העיניים של הילדים
הו העיניים 


כבר היה יודע.


תחילה- עלילות הדם
ההסתה

מי רצח את המצרי ?
 
את רבין ?
את ישו ?

יהודים.
גודעים עצי זית
חיים
לעת ערב
 

אחר,
יהרסו בתי הכנסת

בית כנסת
הוא 

בית כנסת
הוא

רק בית
(לא כנסת)

ואז -
האקציות ההמוניות

חייל אמיץ בשחור
גורר ילדה בשמלה
לחורבה בגיטו

העיניים שלה
הו העיניים

והיודנ-ראט (מש-לנו !)
מרעים בכרוז:
שתפו פעולה
יהודים

וחיו
אין לנו דבר נגדכם
ע-ב-ד-י-ם
הבה
נילחם כולנו בקיצוניים

השלטון:

מנהיגים טרוטי עיניים
שיכורים, גוררי רגליים
בצאתם ממסיבות אפטר-פרטי
זן

עדיין לא סי פרתי
זן


איך באדמה ח פרתי
זן


למצוא משהו

זן
ומפרנס
בטובו הגדול

לפני שיהיה מאוחר מדי:
ברח אל היער !

(יהודי)


 

יום שבת, 23 בינואר 2010

דו בשבט

בתולות שקדיה בצידי דרכים
מתיפיפות
בלובן כלולות
(ורודה אחת לקחה אותי לשיחה אישית)

יודע

כל הריגשה והזוהר יחלפו
ואתן תישארנה לבדכן
ערומות שכמותכן

חוזר לי אל התאנה הישנה
נותנת פריה
לאורך כל העונה





יום חמישי, 21 בינואר 2010

בוא


חורף
רוחות מלחמה
מייללות
ברד כבד
הרבה
חושך
( מכת בחורות  )
אמזונות שחורות
מייללות כסופה
משחרות לטרף
שרכים נואשים
נופפים לצוארן
עיניהן מזרות 
אימה  

בפנים הבית שקט
תמצית 
אוושת נרות 
השבת
נמזגת
בתקתוק האורלוגין
פלטה של שבת
עטופה 
שמיכת טלאים
מעשה אהבה
מפיצה 
ניחוחות 
כבושים
של קיגל
תחת השמיכה
צחקוקים


סופת אהבה



בוקר אפור
מטר זלעפות
רעם מרעים
אל מול ההרים
בתוך הסופה
ללא מחסה
אישה
עגלה
תינוק
איש
וחיבוק
נוטפים אהבה

יום רביעי, 20 בינואר 2010

אכיפת החוק הסלקטיבית של ממשלת "הליכוד"


ביום שישי זה כמו בכל החודשים האחרונים יתקפו פעילי שמאל את חיילי צה"ל בנעלין באבנים ובקבוקי תבערה.

לא מדובר על משהו פתאומי, חד פעמי או לא מוכר.
מדובר בארוע שחוזר ונשנה ומערכת אכיפת החוק במדינת ישראל היתה יכולה להיות ערוכה לקראתו.
בשבועות האחרונים אנו עדים לכך שזה קורה במקומות נוספים באותה שיטה:
פעילי שמאל קיצוני אוספים את השבאב הערבי ויחד תוקפים את חיילי צה"ל

האם פעילי השמאל הינם מעל החוק ?
היכן הם שרותי הבטחון שפועלים כ"כ בנחישות כאשר מדובר בימין ?
מדוע השר אהרונוביץ אינו אוכף את החוק ?
האם יכול להיות שקיבל פקודה מ"שר הבטחון החד-צדדי" ברק ? 
ואם כן, האם אין חברי כנסת אחרים בליכוד או בימין ? 
האם אין ראש ממשלה בישראל ?




יום ראשון, 17 בינואר 2010

רוח הקודש


            בדיוק
            עברה
             אצלי
            ביישוב
         רוח הקודש
          לא בטוח
        שהייתי מוכן
       פתאם הגיעה
 ללא התרעה מוקדמת
רציתי רק להחליף איתה
        כמה מילים
         להגיד ש
          הלוואי
           כדאי
         עד מתי
           אולי
        תישארי
      תעשי שבת
      ולא הספקתי
     פתאום עברה
   השאירה אחריה
     קווצת שיער
      בדל עיפרון
   והרבה שאלות



יום ראשון, 10 בינואר 2010

פוגרום

שוטר גדול
שוטר רשע
מכה ילדה קטנה
שוטר גדול אפור
של ראש הממשלה

שוטר גדול

מכה
גורס
דורס
הורס
בית
של ילדה קטנה

שוטר רק רוצה 
משכורת
להביא אליו הביתה

שוטר גדול אפור-שחור

ילדה יהודיה
שוטר שחור רשע
מרביץ לה עם אלה

בכסף שהרוויח
מהעבודה
יקנה מתנה
לילדה שלו קטנה



יום רביעי, 6 בינואר 2010

נוער הגבעות

אימא אני הולך
הולך אני אל הגבעות
אל המאחזים
אל תנסי לעצרני
כבר החלטתי
לא אמשיך לחיות תחת עול הכיבוש
סובל אני אימא
סובל בבית הספר
וגם לא טוב בבית
אל תנסי לעצרני
כבר החלטתי

שם בגבעות כך אומרים
חופש יש אימא
חיים של אמת
חיים של עבודת אלוהים
לא אלוהי הרבנים המסכן
שלך ושל אבא ושל הישיבה התיכונית
אלוהים חיים יש
מאחי הגדול שמעתי אימא
על שתיקת הרבנים אחרי הרצח הנורא
כשהיה מפחיד ברחוב ללכת
ועל הראש כיפה סרוגה
בעיני ראיתי
כיצד היו שותפים לזוועות הגירוש
לא אשכח ולא אסלח
לא לרבנים כאלה אשמע

מאחז אקים לי שם אימא
בית קט עם גג ירוק
וחיי תורה אחיה
לא אתן למושחתים לנהל את חיי
לסמם אותי הם מנסים
באינטרנט ובעשרות ערוצים
בתחליפי חיים מזויפים
אך אני
את הדבר עצמו מחפש אני
את האני
את עצמי שלי
שם בגבעות מלכים יש
ומלכות
ונסיכות
ואבירים שייצאו להילחם על כבודן
מרחבים שם יש
ואיש אחד חכם
ומעיין נובע בפתח הבוסתן

אומרת את שמסוכן ?
מסוכן יותר הרבה ברכב ליסוע
או ברחוב ירושלמי להתהלך
היש בעולם אימא
עוד מדינה אשר מאות מאזרחיה
בשווקים מתפוצצים
לחלקיקי בשר דם הופכים
ולמלחמה אינה יוצאת ?
היכן בעולם יש רשות
הנותנת נשק לאויביה הקמים עליה
וכסף ומים וחשמל
ואילו את מעט החולמים החלוצים
מגרשת ומנשלת מבית, נחלה ופרנסה
בראש כל חוצות מוקיעה ומפקירה
ומול ביתם חומה בונה ?

אומרת את שרק את שפת הכוח מבינים הם ?
כוח יש לי
אם אצטרך אגן על ביתי
באגרופים קמוצים ובגווי הקט
מפני אוייב
בן ישראל או בן ערב
כי בן חורין אני
לא אמשיך לסבול בשקט
את עול הכיבוש החילוני
את בעל המוסר הנוצרי
כמו שסבלתם אתם, את ואבא
הולך אני אימא
אל תנסי לעצרני
כבר החלטתי
הולך אני אל הגבעות
אל המאחזים
שלום
שלום בטוח


יום שלישי, 5 בינואר 2010

תפילת הגשם

אלוה-ים היקר שלום
הם אומרים לי שאני
צריךלהתפלל לגשם
לא נעים לי
לא יודע מה לעשות
חושבים שזה בא
בפשטות
לא מבינים כמה
מאמץ
ועבודה
צריך בשביל להענין
את כל השמים
או להוריד כמה זרזיפים
(שלא לדבר על ברק)
זוכר אותך אז ממטיר
איך שמחתי
והם?
חילקו
לירדנים לפלשתינים וללבנונים
לכנענים ליבוסים ולגרגשים
שנינו יודעים
הם לא צריכים
יש להם בתי התפלה
ומכוני טיהור
ומיכליות גדולות
המביאות נוזלים
מארצות נכר
זה סתם כתוב בסידור
אז הם אומרים
כמו כל השאר
נדמה להם שרואים ממטר
נלחמים על כל טיפה
של כבוד או שכר
טרם מבינים שהאושר
טמון
בהנאות הקטנות
כמו למשל קידה פורחת
או ריצה פרועה
במדרון
אם הם באמת רוצים
שייקחו מהליטני
או הוזאני
או השד יודע מה
אל-הי !
בינתיים תעשה
מה שבא לך

סיפור למבוגרים בלבד


דתיה ישבה ליד השולחן ומררה בבכי.
המכה שספגה בפניה באותו יום רק נראתה גרוע יותר
על רקע העיגולים השחורים שהיו כבר דרך קבע סביב עיניה. 
נמאס לה. 
נמאס לה מההשתקה . 
נמאס לה מההסתרה . 
ובעיקר נמאס לה מהרב ומדבריו המתקתקים.

ההתחלה הייתה מבטיחה : "דתייה וישראל חילוני" , 
כך נכתב על דלת הבית החדש שישראל שכר עבורם כשעברה לגור איתו. 
לא אהבה את שם המשפחה החדש "חילוני" ,אך ישראל התעקש
"תגידי תודה שאני לא מכריח אותך לשנות את השם הפרטי שלך". 
ישראל גם הביא איתו את שני ילדיו מחייו הקודמים : ציון וגוש דנה
אחר כך נולדו הילדים המשותפים שלהם
תחילה עקיבא ואז יהודה ושומרון והתאומים עזה ויריחו.
העבודה בבית הייתה רבה : תחילה חיתולים ,הנקות ,ארוחות

אח"כ לקחת ולהחזיר את הילדים מהגן. ישראל כמעט ולא עזר לה , טען שהוא המפרנס היחידי. 
דווקא רצתה ללכת ללמוד משהו אך הוא התעקש שתהיה בבית.

דתיה לא כל כך הסתדרה עם הכוחניות של ציון והוולגריות של דנה
אך לפחות מילדיהם המשותפים רוותה נחת
עקיבא התחיל את התיכון, יהודה ושומרון גדלו לתפארת
ועזה ויריחו כבר התחילו לדבר.
ואז התחילו השמועות שישראל מסתובב עם ריקה הבלונדינית מחו"ל. 

דתיה לא רצתה להאמין : "למה שיעשה דבר שכזה ?" 
חברתה הטובה שסיה ניסתה לפקוח את עיניה ,
אך היא לא הקשיבה לה, האמת שגם פחדה להתעמת עם ישראל. 
אפילו שתקה כשכולם אמרו שהילד שנולד לריקה ,אוסלו, הוא בעצם מישראל.

דתייה החליטה לפנות לרב ולספר לו על בעיותיה. 
הרב חייך וליטף את זקנו.
"
דתייה", כך אמר,"הכל יהיה בסדר. אולי את מדמיינת ? תאמיני לי , אני יודע ,אין שום דבר בינו לבין ריקה. וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ? 

שלום בית חשוב יותר מכל, תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר".
"נכון" ,אמרה לעצמה, "מה האלטרנטיבה שלי ? מה כבר אוכל לעשות ?"


כשאבא של ישראל נפטר התחילו המכות.
"
את רצחת אותו" אמר לה ציון "אף פעם לא אהבת אותו" 

ציון וגוש דנה היו כמובן עם אבא שלהם
הם שנאו אותה !
"
לא נשכח ולא נסלח" ענתה לה דנה בכל פעם שניסתה לבקש ממנה לעזור בבית
וציון היה מוציא לה לשון ארוכה וחוזר בלילות מאוחר מסריח מאלכוהול.
דווקא היו המון שמועות שמישהוא במשפחה של ישראל שם לאבא של ישראל רעל במרק ,
אך לישראל זה לא הפריע להאשים אותה
"את הסתת את הילדים נגדו" אמר והיכה אותה שוב ושוב.
ניסתה לדבר עם שסיה על המצב אך גם שסיה לא רצתה לשמוע אותה יותר.

"למה רצחת את אבא שלו ?" ,אמרה לה שסיה, "איך עושים דבר כזה ?" 
"זה לא אני", אמרה דתייה ,אך אף אחד לא הקשיב לה.

הרב חייך וליטף את זקנו.
"
דתייה", כך אמר," יהיה בסדר. 

בינינו, כולם יודעים שאף פעם לא חיבבת יותר מדי את אבא שלו. 
אפילו פעם הייתה ביניכם מריבה קולנית. לא נורא, אף אחד לא מת מקצת מכות
וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ? שלום בית חשוב יותר מכל
תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר".
"נכון" ,אמרה לעצמה, "אולי באמת הוא נרצח בגללי ? אף אחד לא מת מקצת מכות

וחוץ מזה ,מה האלטרנטיבה שלי ? מי יקח אותי במצבי הנוכחי ? 
אני צריכה להודות להשם ,לראות את הטוב בכל דבר"

החתונה המפוארת של ציון עם פטימה בת השכנים נמשכה שבעה ימים ושבעה לילות. 
ישראל חזר מהחתונה שיכור ,היכה אותה שוב והודיעה לדתייהשכל המשפחה של פטימה אומרת שהתאומים עזה ויריחו אינם הילדים שלו.
"את בגדת בי" אמר " אני מוסר אותם לאימוץ"
"
אימוץ?" נחרדה דתייה "הם הילדים שלנו, מה פתאום אימוץ
?"
היא רצתה להתייעץ עם חברה אך לא עם שסיה. מאז שראתה שישראל קנה לשסיה מכונית חדשה ,דתייה כבר לא ראתה בה חברה. בדיוק אז הכירה חברה חדשה, מרוסיה שמה, אך מרוסיה לא ידעה מה לעשות.


דתיה הלכה אל הרב.
"
הרב!" צעקה "הוא רוצה למסור את עזה ויריחו לאימוץ
!"
"
דתיה" ,אמר הרב מחליק את זקנו

"
הוא לא יעשה את זה, הוא רק מאיים, אולי את לא אוהבת אותו מספיק ? תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר. חוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ? שלום בית חשוב יותר מכל"
"
נכון" ,אמרה לעצמה, "אולי אני לא מראה לו מספיק אהבה ? וחוץ מזה ,מה האלטרנטיבה שלי ? מי ייקח אותי במצבי הנוכחי ? שלום בית חשוב יותר מכל"


הפעם החליטה דתיה להילחם בכל הכח: 
היא קנתה לדלת הבית שלט חדש עליו מודפס בצבע כתום-זוהר:
"כאן גרים בכיף דתיה וישראל חילוני. יש לנו אהבה והיא תנצח".

יריחו דווקא הסתדר עם המשפחה המאמצת,משפחתה של פטימה, ותוך כמה חודשים שכח לגמרי את הבית. הבעייה היתה עם עזה שניסתה שוב ושוב לחזור הביתה וישראל ממש התעצבן. 
יום אחד היא פשוט נעלמה ודתיה לא ידעה יותר מה קרה איתה.
ואז החלו ההכנות לחתונה של דנה עם אחמד ,בן השכנים. 
ישראל הודיע שהמשפחה של אחמד מוכנה לחתונה בתנאי שהם יקבלו את החדרים של יהודה ושומרון
בנוסף ,יהודה ושומרון יצטרכו לשנות את שמם וללמוד את השפה החדשה.
"
זה שווה את זה" אמר ישראל, "החתונה הזו תשים קץ לסכסוך בין שתי המשפחות
".

"
ומה איתי ?" זעקה דתייה"מה עם המשפחה שלנו ?"


הלכה להתייעץ עם מרוסיה
"
יש לי עצה בשבילך" אמרה לה מרוסיה
"אולי את רוצה להכיר מישהו נחמד ? קוראים לו יהודה"
"
להכיר ?" שאלה דתייה "איך אני יכולה להכיר מישהו אחר כשאני נשואה
?"
"
את צוחקת" אמרה מרוסיה 

"ואיך ישראל יכול להוליד את אוסלו עם ריקה ולהיות גם עם שסיה כשהוא נשוי ?"

דתיה הלכה לרב.
"
הרב !" צעקה הוא רוצה לפגוע ביהודה ושומרון

"
דתיה" ,אמר הרב מחליק את זקנו
"
זה לא יקרה. אני מבטיח שאדבר איתו. אני אקח את ישראל לשיחה אישית !
וחוץ מזה - יש לי רעיון גדול אולי תכתבי מאמרים מענייניםתפרסמי אותם בעלון
ותחלקי אותם לישראל כשהוא עובר ברחוב ? 
כך הוא אולי יקרא ויתעניין ואולי אפילו יחזור בתשובה ? 
ואם זה לא יעזור אני בעצמי אעזור לך ! אנחנו נדפיס יחד שלטים ואפילו נצעק, בסדר ? 
אבל אולי הבעיה היא בך ? אולי את הבעיה ? 
אולי בגללך ,בגלל התנהגותך, ישראל לא חוזר בתשובה ? 
וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ? 
תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר. שלום בית חשוב יותר מכל"

כשישראל ראה את דתייה עומדת בדוכן עם המאמרים ברחוב
הוא כעס מאד והיכה אותה:
"
מה את עומדת פה ? עופי הביתה ! 
מה הדפים המטופשים האלה ? מה אני צריך אותם ? 
את לא יודעת איזה תמונות מדהימות ריקה שולחת לי באינטרנט מחו"ל ? 
את לא יודעת איזה שמלות יפות לובשת לכבודי שסיה ? 
את לא יודעת איזה כיף אני עושה עם המזכירה החדשה שלי ,מרוסיה ? 
מה אני צריך את הדפים המטופשים שלך ?"


דתייה ישבה ליד השולחן ומררה בבכי
המכה שספגה בפניה באותו יום רק נראתה
גרוע יותר על רקע העיגולים השחורים שהיו כבר דרך קבע סביב עיניה. 
נמאס לה. 
נמאס לה מההשתקה . 
נמאס לה מההסתרה . 
ובעיקר נמאס לה מהרב ומדבריו המתקתקים.

פתאום היא הבינה: הרב לא באמת דואג לה.
הרב דואג למשכורת שלו ולשלום משפחתו
הרב מקבל משכורת כל השנים האלה מישראל
גם הוא, כמו כולם, מפחד מישראל..


אולי אתם אנשים טובים תוכלו לעזור לדתייה ? 
מה עליה לעשות ? 
מה יהיה אם ישראל שוב ירביץ לה ? 
האם עליה לעזוב את הבית ? 
מהיכן תתפרנס ? 
האם תגן על יהודה ושומרון ? 
אולי עליה לחכות שישראל יחזור בתשובה ? 
מי באמת רצח את אבא של ישראל ? 
האם לשסיה ולמרוסיה אין כלל מצפון ? 
האם הנישואים לאחמד ולפטימה יחזיקו מעמד ? 
האם עליה להכיר גבר חדש ? 
האם עליה להקים בית חדש ?
האם תצליח להחזיר את עזה ויריחו ? 
האם לדתייה יש סיכוי לחיים מאושרים יותר או שנגזר גורלה ?
מי מכם קוראים יקרים מוכן לעזור לדתייה ולתת לה רעיונות להמשך דרכה ?