תשעה

כמו לפני יובל

אבא ואימא וילד

פוסעים בנעלי בד

בתחושה חגיגית

לבית הכנסת

ולא מבינים למה




כמו לפני עשור

בני הנוער

מתווכחים בחוץ

למי יש יותר

של מי הכי

ומי המלך האמיתי

ולא מבינים

מה באמת חשוב

כמו לפני אלף שנה

מבוגרים יושבים על רצפה

וקוראים בתחושת חובה

מילים שאינם מבינים

ולא מתכוונים לעשות דבר

כדי לשנות את המצב






ורק הילדים

שתמיד מבינים הכל

יודעים שהגאולה כמעט כבר כאן

רק הילדים

שעדיין מאמינים בעצמם

יודעים שכבר אתמול

הכל היה יכול להיות

מושלם