גם השנה, בטו באב

גם השנה
בטו באב 

נביא 
לקבר ישראל

את גופות ההרוגים

של כל החלומות 
התקוות והכמיהות

מימי בחורותינו

מונחות היו בחמה

שנים רבות

ממאנות להרקיב

משמשות שוכה 
לכרמי העריץ האכזר

נתפוס אותן 
אחת אחת

ביידים וברגליים

נניח אותן על אלונקה

נחייך אליהן 
חיוך נבוך, מתנצל

נביא אותן 
למקום מנוחתן האחרון

נלטף אותן בעדינות במבטנו

מה יפות היו..

ואז נטמון אותן באדמה
לעולמים

כן.

זה היה שווה את זה.

זה היה.

כי למשך רגע קט, 
יממה או דקות תריסר

הייתי חי ובן חורין 
גבר יהודי אמיתי 

ואת זה הזכרון

לא תוכלו להרוג לעולם

כי את זאת התחושה 
אספר לנכדי

או אלחש לסלעים החמים 
באי גלותי הרחוק

כי גם על מצבתי, במחיר חייו, 
יחרוט הלך נשכח:

"פה חי יהודי, גבר, בן חורין"