גבריאלה - מחזה

הדמויות

מנחם כהן

בן 55, מרצה להסטוריה באוניברסיטת בר אילן
ויו"ר בפועל של ליגת הכדורגל של בתי הכנסת

פנינה כהן (אשתו)
בת 55 סגנית המנהלת בתיכון לבנות "ראומה
למשפחת כהן 4 ילדים, שלושת הגדולים נשואים, הקטנה גבריאלה בת 21

אודי ברנע
טייס לשעבר, בעל חברת היי טק המתמחה בהגנות תוכנה לפרוטוקולים מהירים
גרוש פעמיים ואב ל-שון (19) ו- לי (14)

אבנר שלו
מנהל אגף קשרי חוץ באמ"י ולקטור בקרן הקולנוע הישראלית
נשוי לפסיה

יוסף אבו יוסף
פקיד בכיר במשרד החקלאות באגף מטעים וייעור

משה צוויגנבוים
אברך ומלמד תשב"ר בת"ת "צאן קדושים
אב ל12 ילדים סבא ל18 נכדים (מהגדולים שנשואים)

סצינה 1

על הבמה שולחן סלוני מסביבו ארבעה כסאות
יושבים
אודי, יו"ר ועד הבית
אבנר, המזכיר
מנחם, בעל הדירה
פנינה אשתו נכנסת ומגישה מיץ ועוגיות

אודי: אני שמח לפתוח את ישיבת ועד הבית 38 קו נטוי גימל ,נוכחים אבנר מנחם ופנינה
פנינה: אל תרשום אותי. אני תכף יוצאת (מסדרת את הדברים על השולחן ויוצאת)
אודי: ובכן אבנר, מה הנושאים להיום ?
אבנר: הנושא הראשון הוא תאורה בחדר המדרגות
אודי: כן, מנחם, בדקת את העניין ?
מנחם: כן בהחלט. כיום מתוך 12 נורות בחדר המדרגות עובדות רק שלוש מה שמחייב קנייה מיידית של 10 נורות חדשות (אודי מסתכל עליו בשאלה) שיהיה אחת ספייר אתה יודע
אבנר: עלות הפרוייקט ?
מנחם: או. זהו שבדקתי. נורות להט רגילות עולות בזול מאד אך הן צורכות חשמל רב. לו היינו קונים נורות פלורצנטיות, נו הקטנות האלה, הן אומנם עולות הרבה יותר אך הן מחזיקות זמן רב והחסכון בחשמל הוא עצום. אני מציע להשקיע מעט יותר אך לקנות את הנורות היקרות יותר ולחסוך כסף רב בחשבון החשמל של ועד הבית
אודי: ובכן, נעלה את העניין להצבעה. מי בעד הנורות היקרות ?
מנחם ואודי מצביעים
אודי: מי נגד ?
שניהם מסתכלים על אבנר
אבנר: אני נמנע
אודי: שניים בעד אחד נמנע. ההחלטה נפלה (פונה לאבנר) מחר תקנה נורות חדשות. מה הנושא הבא ?
אבנר: הנושא הבא הוא פחי האשפה. ברשותכם אני אציג את הענייין. כשפועלי הזבל מפנים את הפחים הם אינם מחזירים אותם למקומם. זה יוצר באלאגן גדול. אנו צריכים מישהו שיבוא אחרי שהם מפנים את הפחים ויסדר שם
אודי: אולי אפשר פשוט לשים שם שלט גדול שיבקש מפועלי הנקיון להחזיר את הפחים למקומם ?
מנחם: רעיון גדול
אודי: מוסכם על כולם
מנחם ואבנר מהנהנים
אודי: מה הנושא הבא ?
מנחם: זהו. נראה לי שאין עוד נושאים. סיימנו להיום
אודי ואבנר מסתכלים זה על זה
אבנר: יש את העניין עם גבריאלה
מנחם: איזה עניין עם גבריאלה ?
אודי: אתה מוכן רגע לקרוא לפנינה ?
מנחם: לא! לא! מה פתאום ? סיכמנו שאלו כל הנושאים להיום. זה יצטרך לחכות לפעם הבאה
אודי: מנחם, אני ביקשתי מאבנר כבר אתמול להכניס את העניין לרשימת הנושאים של הישיבה היום. אבנר פשוט שכך לעדכן אותך. נכון אבנר ?
אבנר: כן, כן, בטח
מנחם: נו טוב, פנינה את מוכנה לבוא לרגע ?
פנינה נכנסת ומתיישבת לצידו של מנחם
אודי: העניין הוא כזה: כולנו כאן מודעים למצב הרגיש עם השכנים מהבית הסמוך
כולם מהנהנים
אודי ממשיך: כולנו חטפנו קללות ואבנים כשעברנו שם וכולם סובלים מהעימות הלא נוח הזה
פעמים רבות ישבתי עם עצמי וחשבתי כיצד ניתן לסיים את הסכסוך  האם יש משהו שאנו יכולים לעשות ?
אבנר: הם פשוט מקנאים כשהם רואים את הבית המטופח שלנו לעומת הצפיפות והדלות בה הם חיים. הם אף פעם לא יסלחו לנו על זה שבנינו את הבניין המפואר הזה בשטח שלהם
מנחם: כבר אמרתי לך: זה אף פעם לא היה השטח שלהם
פנינה: בעייה שלהם. ההנהגה שלהם מושחתת. הם מביאים את זה על עצמם
אבנר: גבריאלה יודעת שהמצב רגיש. למה היא עוברת שם ?
אודי ממשיך: לפני שבוע פנה אלי אחמד, יו"ר ועד הבניין שלהם ואמר לי שהגיעו לאוזניו ידיעות חשאיות שכמה תושבים אצלם בבניין מתכוונים לעשות מעשה
פנינה: מה ? איזה מעשה ? לפגוע בגבריאלה
אודי: אנחנו לא יודעים בדיוק
אבנר: הגיע הזמן שהיא תפסיק עם זה. היא מסכנת את כולנו
פנינה: מה אתה רוצה? מה היא כבר עשתה ?
אבנר: היא מתגרה בהם כל הזמן כולם יודעים את זה
מנחם: אל תבלבל את המוח. אז היא עברה במדרכה שלפני הבניין שלהם SO WHAT ? זה נקרא להתגרות בהם ?
אודי: כן, רק בלבוש לא צנוע
פנינה: מה לבוש לא צנוע ? גבריאלה שלי ? היא תמיד הולכת עם שרוולים לפחות עד המרפקים וגם למעלה תמיד הכל סגור
אבנר: הם אומרים שהיא עוברת שם בלי רעלה
מנחם: נו באמת, זה מגוחך
אודי: לא משנה, אצלנו יש ערבות הדדית. כולנו צריכים לעזור אחד לשני. אם הם החליטו לפגוע בגבריאלה זו הבעיה של כולנו
מנחם: אהוד, מה לדעתך הם יעשו ?
אודי ואבנר מסתכלים זה על זה
אודי: (בדרמטיות) אחמד אומר שיש שם כמה מהחבר'ה הצעירים שהחליטו לאנוס אותה
פנינה נזעקת: הוווו! מה? מנווולים
אודי : ניפגשתי עם אחמד בעירייה ויחד עם ועדת שיקום שכונות ניסינו לנסח הצעת פשרה. הסברתי לו את המורכבות של העניין, הרי אונס נערה יהודיה צעירה בידי חבורת ערבים יכול לעורר בשכונה רעש גדול, הוא האזין בקשב והבין והחלטנו לפתור את העניין בדרכי שלום
מנחם: ואחמד הסכים ?
אודי: לא אחמד לא הסכים. אך הודעתי לו שיש פתרון שהחלטנו לבצע באופן חד צדדי. אני בטוח שזה ירגיע את הרוחות
פנינה: רגע, מה הפתרון ?
אבנר : אנחנו נאנוס אותה
מנחם: מי זה אנחנו ?
אודי: אנחנו, השכנים מהבניין
מנחם: רגע רגע, אני לא מבין, בכל זאת, מדובר כאן על הבת שלנו
וחוץ מזה איך זה יפתור את הבעיה ?
אודי: הרי מה הבעיה שלהם? הם טוענים שגבריאלה שמחה מדי, מתגרה בהם, אחרי שנאנוס אותה נוכל להגיד להם שהיא באה על עונשה. וחוץ מזה אני בטוח שזה לא יקרה שוב אחר כך
מנחם: (קם ממקומו) לא יקום ולא יהיה
אודי: רגע, חברים, אין צורך להתרגז, אולי פשוט נעמיד את העניין להצבעה ?
מנחם: (עומד וצועק) השתגעתם? הצבעה? על מה הצבעה? שיאנסו לי הבת? על זה הצבעה ?
אבנר: אתה יודע טוב מאד שאלה הם חוקי ועד הבית: כל הצעה זכאית להצבעה
פנינה: (קמה ניגשת אל מנחם ולוקחת אותו הצידה) מנחם תראה, אנחנו שניים, הם שניים, מה אכפת לך? נלך להצבעה
מנחם: (מתיישב) נו טוב, שיהיה הצבעה
נשמעת דפיקה בדלת
אל החדר נכנס נכנס יוסוף, השכן מקומה שנייה
יוסוף: (במבטא ערבי) שלום, סליחה שאחרתי, הפסדתי משהו חשוב?

 

סצינה 2

חדר הכניסה של הבית המשותף-תיבות מכתבים,לוח מודעות וספסל
פנינה ומנחם אוחזים שלטים עליהם כתוב: "לא יקום ולא יהיה","יהודי לא אונס יהודיה". הם לובשים חולצות כתומות, חובשים סרטים כתומים לראשיהם וצועקים בקצב "יהודי לא אונס יהודיה" אל הבמה נכנס אבנר והם מגבירים את צעקותיהם, הוא חולף על פניהם תוך כדי שהוא מראה להם את הסתיגותו
אבנר: זה לא יעזור לכם השטויות האלה
לאחר מכן נכנס אודי, הם מגבירים את צעקותיהם, וגם הוא חולף על פניהם, אלא שלאחר כמה שניות הוא חוזר. אודי ניגש למנחם ואומר לו משהו, מנחם מסכים הוא ניגש לפנינה ושניהם מתיישבים על הספסל
אודי נעמד בפוזה של נואם ומתחיל לנאום:
אודי: חברי הבית המשותף, אזרחים ואזרחיות יקרים, נתכנסנו כאן היום כדי לקיים חובה דמוקרטית ממדרגה ראשונה, חובת ההפגנה. כל אזרח ואזרחית שאינם מרוצים מהחלטות הרוב יכולים למחות ולהפגין וכך גם ראוי שיעשו

פנינה מוחאת כפיים ומנחם מהסה אותה
אודי: אנו מפגינים היום. מפגינים נגד עימותים מיותרים. מפגינים בעד שלום השכונה. מפגינים בעד הדמוקרטיה ושלטון הרוב
מנחם: (צועק) ומה עם גבריאלה הבת שלנו ?
אודי: אזרחים ואזרחיות, חברי הבניין הנכבדים. כולנו אוהבים את גבריאלה, גבריאלה היא בשר מבשרנו עצם מעצמנו, גבריאלה יקרה לי לא פחות מאשר לכם. הלא גם אני זוכר את היום בו חזרתם מבית החולים נושאים את גבריאלה על ידיכם, הלא עד היום יש לה בחדר את הדובי הגדול שנתתי לה מתנה ליומולדת שלוש ואת הראי הענק שקיבלה מחברי ועד הבית לבת המצווה. הלא אני בעצמי לקחתי אתכם לבית החולים כשנפלה בחצר ונפגעה בברך. גבריאלה היא הבת של כולנו. וכואב לכולנו על ההחלטה שהתקבלה אך אין ברירה. לפעמים טובת הכלל גוברת על טובת היחיד ומוכרחים לעשות מעשה. כרגע רק אם נעמוד בהבטחתנו לשכנים יבוא שלום לשכונה. גם לי זה קשה אך זוהי האפשרות היחידה
מנחם: אבל למה לבצע את האונס באופן חד צדדי ? למה לפחות לא קיבלתם איזה שהוא מסמך חתום מהצד השני ?
אודי: זה לא ככה, זה לא פשוט, המשא ומתן היה מורכב ומסובך, תאמין לי שניסיתי, גם לאחמד יש בעיות משלו. מה אתה חושב שהקיצונים אצלו יסכימו בקלות להפסיק ולהתפרע? לא, שני הצדדים צריכים לעשות ויתורים כואבים. אין מנוס אך אנו צריכים להיות ראשונים ולהראות דוגמא וחוץ מזה מה אתם חושבים, אתם יודעים איזה לחצים מפעילים עלי מהעירייה? גם להם נמאס מהמהומות בשכונה. אנחנו נעשה את שלנו ואם ההתפרעויות לא יפסקו נוכל להתלונן בעירייה כשידינו נקיות
אודי נכנס לבניין
פנינה: אז מה עכשיו ?
הם יושבים עוד קצת ואז מתחילים להוריד את המודעות ולקפל את השלטים
כשהם מסיימים נכנס צוויגנבוים, הוא חולף על פניהם במהירות ומנסה להיכנס לבניין אלא שמנחם עוצר אותו
מנחם: רב מוישה, רב מוישה
צוויגנבוים: הו מנחם, ווס הרצוך? מה שלומך ?
מנחם: נו, ברוך ה' הכל בסדר, או בעצם לא כל כך בסדר
צוויגנבוים: מה קרה? אשתך מרגישה בסדר ?
מנחם: אה, כן פנינה בסדר, הבעיה היא גבריאלה
צוויגנבוים: גבריאלה? הבת הקטנה ?
מנחם: כן, הקטנה
צוויגנבוים: מה הבעיה? לא מתחתנת? לא רוצה לשמוע שידוכים ?
מנחם: לא, אה כן, כלומר היא באמת לא רוצה ללכת לשדכנים אבל זאת לא הבעיה
צוויגנבוים: יש לי מישהו מצויין בשבילה. בן אח של חמותי, עילוי. בת כמה היא היום ?
מנחם: צוויגנבוים, זו לא הבעייה. אתה שמעת על ההחלטה של ועד הבית ?
צוויגנבוים: נו, ועד הבית מחליט הרבה החלטות
מנחם: ההחלטה לאנוס את גבריאלה
צוויגנבוים: יכול להיות ששמעתי
מנחם: נו, ומה דעתך ?
צוויגנבוים: איום ונורא. איום ונורא. זה חלק מטירוף המערכות הכללי בבנין. היום מחליטים לאנוס נערה מחר ישרפו ספרי תורה
מנחם: או יופי ! אז אם אני אצליח להביא להצבעה חוזרת בעניין אתה תהיה נגד ההחלטה ?
צוויגנבוים: זה לא כל כך פשוט, לא כל כך פשוט
מנחם: מה לא פשוט ?
צוויגנבוים: אתה יודע שאני לא משתתף בהצבעות של הבניין
מנחם: כן, אבל בשבילנו
צוויגנבוים: לא יודע. אני צריך להתייעץ עם אשתי. אתה יודע שהיא זו שמחליטה אצלנו
מנחם: שאבקש מפנינה לדבר איתה ?
צוויגנבוים: לא פשוט. לא פשוט. אתה זוכר בזמנו כשרצינו שועד הבניין יעביר חלק מהתקציב לתלמוד תורה שאני מלמד בו ?
מנחם: זוכר, אני ופנינה התנגדנו. לא הבנו למה התקציב של הבניין צריך לשמש למשכורות של התלמוד תורה
צוויגנבוים: נו, ואני לא בטוח שאשתי תבין למה הבת שלך מסתובבת ליד השכנים ומתגרה בהם
מנחם: נו צוויגנבוים, אבל אונס? ומה עם המוסר היהודי ?
צוויגנבוים: מוסר יהודי? אתה יכול להיות בטוח שלבת שלי זה לא היה קורה
צוויגנבוים פונה ונכנס לבניין. מנחםמורט את שערותיו ומתיישב בייאוש

 

סצינה 3

פנינה ומנחם לבושים בכתום וחבושים בסרטים כתומים נכנסים סוחבים שולחנות וכסאות ועורמים אותם למחסום בפתח דלתם. מהעבר השני מגיעים אודי ואבנר לבושים בבגדים שחורים וחבושים בכובעים עליהם דגל ישראל ובמשקפי שמש
אודי (אוחז במגפון קטן מפלסטיק): פנינה ומנחם!! אנו מבקשים מכם לתת לנו להיכנס ללא קרב ולבצע את החלטת ועד הבניין
מנחם אוחז בקופסת גפרורים ומנסה להצית את הערמה
אודי ואבנר מזיזים את הרהיטים הצידה ונכנסים
מנחם ופנינה מתיישבים על הרצפה וקושרים את עצמם זה לזה
מנחם ופנינה (שרים): תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, ה' שימעה תפילתי ושועתי אליך תבוא אל תסתר פניך ממני ביום צר לי
אודי(דרך המגפון): פנינה ומנחם!! למען הכבוד שלכם ולמען השלום של כולנו. אני דורש מכם להראות לנו את הדרך לחדרה של גבריאלה
מנחם (קם ממקומו): חשבנו על הדברים הרבה והחלטנו שאת חובת המחאה עלינו לבצע אך אנו לא ניגרר למלחמת אחים בין המשפחות בבנין. די לנו במצב הלחימה עם שכנינו מהשכונה. השלום הפנימי בבניין חשוב לנו מכל. אנו לא נחליש את הבניין אלא להיפך נעזור לקיים את ההחלטות הדמוקרטיות של ועד הבניין
מנחם מתחבק עם אודי ועם אבנר ומתיישב שוב ליד פנינה, הם גוררים אותו החוצה ופנינה יוצאת אחריו
פנינה: החדר השלישי משמאל

 

סצינה 4

על הבמה שולחן סלוני מסביבו שישה כסאות
אודי: אני שמח לפתוח את ישיבת ועד הבית 41 קו נטוי בית, נוכחים חוץ ממני: אבנר, מנחם ופנינה, רב מוישה צוויגנבוים ויוסוף. על סדר היום: אחד, מצבה של גבריאלה, שניים, המשך העימות עם השכנים מהבית הסמוך, שלוש, חגיגות יום העצמאות בבנין. נתחיל מהנושא הראשון. בבקשה מנחם
מנחם: ראשית, אני רוצה לפתוח את דברי בכך שאומר לכם עד כמה אני גאה ושמח להיות חלק מהדיירים בבנין המשותף הזה. התרבותיות, הדמוקרטיה והדאגה לכלל שתמיד אפיינו את דיירי הבית הזה באו גם הפעם לכדי ביטוי משותף ולמרות ההתלבטות הקשה אני שמח שאני ופנינה עמדנו בנסיון ונשארנו חלק הומוגני מדיירי הבית האיכותי הזה. יחד עם זה, אנו נמצאים כבר ארבעה חודשים לאחר האונס ועדיין מצבה של גבריאלה רחוק מלהשביע רצון. היא עדיין מסתגרת בחדרה וממררת בבכי לעיתים תכופות, עדיין לא נרדמת בלילות וכמעט שאינה אוכלת ואנו בפירוש מודאגים מהמצב
אודי: ובכן אכן נשמע שהמצב חמור. אנו כחברי הבניין מחויבים לעזור ולהיות חלק מהפתרון יש הצעות ?
אבנר: לא מבין למה אנו חייבים לעזור. היא הביאה את זה על עצמה בכך שהתגרתה בהם
אודי: אני מציע שנקים ועדה שתחשוב בעניין ותמליץ על דרכים לשיקום. מי בעד ?
כולם חוץ מאבנר מצביעים
אודי: מי מוכן להיות בוועדה ?
צוויגנבוים ויוסוף מצביעים
אודי: ובכן הוחלט בסעיף הראשון להקים ועדה שתמליץ על דרכים לשיקומה של גבריאלה. בוועדה יהיו חברים צוויגנבוים ויוסף. הוועדה מחוייבת להגיש את המלצותיה לועד הבית בתוך חודשיים ימים
כעת לסעיף שתים: המשך העימות עם השכנים מהבית הסמוך. בכן למרות שאנו עמדנו בהסכם הבלתי כתוב וביצענו את התחייבותינו באופן חד צדדי השכנים מהבית הסמוך לא נרגעו ואף החמירו את מעשיהם. למעשה כיום כלל אי אפשר לעבור ליד הבניין שלהם. בדיון שערכתי עם ועדת שיקום השכונות בעירייה הם הודיעו שמבחינתם אנו אשמים במצב מכיוון שהגענו לכאן אחריהם והאחריות לפיתרון עלינו
מנחם: אני ממש לא מבין. מה הם עוד רצים שנעשה ?
אבנר: מבחינתם הם לא ישתקו עד שנפנה את כל הבניין
פנינה: נו ואתה מוכן לזה ?
אבנר: לא, אבל אפשר להיכנס איתם למשא ומתן. הם צודקים שאנחנו הגענו אחריהם והקמנו את הבניין שלנו בשטח שהם טוענים שהוא שלהם
צוויגנבוים: אולי אפשר להציע להם דירה אחת או שתיים מהבניין ? השלום הלא חשוב מכל
אודי: ובכן אני מציע שאני אלך לפגישה נוספת עם אחמד בעירייה, נשמע מה הדרישות שלהם ולאחר מכן נחשוב על הצעות לפתרון
ובכן אני רואה שכבר מאוחר, את הדיון על חגיגות יום העצמאות של הבניין נדחה לפעם אחרת. עוד משהו ?
כולם שותקים
אודי : ובכן, הישיבה סגורה