יום שלישי, 26 בינואר 2010

המאבק בעד המשך הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון

כבר די מובן לכולם כי מדינת ישראל "הריבונית" הולכת לקראת הרס יהודה ושומרון
(אפילו ביבי מ"הימין" אמר..) ברור שמועצת יש"ע שהיא חלק מהממסד וממומנת על ידו אינה יכולה לנהל מאבק בממסד.בנוסף, מועצת יש"ע לא נבחרה ע"י הציבור אלא הינה אוסף של אנשים אשר כמו קורח ועדתו נטלו שררה בכח וללא הסכמה וממילא אינם מייצגים באופן אמיתי את הציבור ביש"ע.
למעשה, אלה שהכי מעוניינים שמועצת יש"ע תנהל את המאבק  הם אלה שרוצים להחריב את ההתישבות. הם מבינים שכמו בגוש קטיף רק בעזרת מועצת יש"ע הם יצליחו לשלוט בהמון המונע ע"י אידאולוגיה.

ואכן מועצת יש"ע מנסה לנהל מאבק דמיוני,מלאכותי ומטופש כפי שניהלה בימית ובגוש קטיף, אשר עיקרו הינו אחיזת העיניים כאילו ציבור המתנחלים מסוגל לנצח את מדינת ישראל ולעצור החלטה של נסיגה מיש"ע אחרי שזו התקבלה.

הרס היישובים יתבצע כנראה בשלושה שלבים :

השלב הראשון :נגד אנשי הגבעות וה"קיצוניים"
בשלב הזה תנסה המדינה ליצור הבדלה בין אנשי ההתישבות ה"מתונים" וה"טובים" לבין ה"רעים" ואף להפעיל את הראשונים כנגד ה"קיצוניים". בשלב הזה ייהרסו גבעות,מאחזים ויישובים קטנים.
השלב השני יתבצע נגד ההתישבות הוותיקה כאשר רוב ה"קיצוניים" מנוטרלים בבתי הכלא ומשפחותיהם מחפשות מגורים ופרנסה כשבשלב הזה יהרסו כל ההתנחלויות למעט גושי התיישבות מרכזיים.
בשלב השלישי בעקבות "גל טרור" פתאומי ש"יפרוץ לפתע" וכתוצאה מ"חוסר ברירה" יהרסו גם הגושים הללו.

ע"מ לנהל מאבק אמיתי ואפקטיבי אנו זקוקים לאנשים שאינם תלויים בממסד.
אני מציע להקים קרן שתממן קבוצת אנשים שינהלו את המאבק על יו"ש.
אנשים אלה ייבחרו ע"י הציבור המתגורר ביש"ע ואליהם נישמע כולנו.

המאבק חייב להתחיל כבר עכשיו והוא צריך להיות מנוהל בשלושה כיוונים :


ראשית,יש להשתמש בכל הכלים הדמוקרטיים, המשפטיים והתקשורתיים ע"מ למנוע ממדינת ישראל
להגיע להחלטה על הרס יישובי יהודה ושומרון ומסירתם למחבלים.

הכיוון השני הוא לדרוש הכרה של מדינת ישראל במתנחלים כגיבורי ישראל וכחלוצי דורנו ודרישה ממנה למתן מלוא הזכויות לכל מתיישב במצב של פינוי. (כלומר: פיצוי לכל מתיישב על עשרות שנות התיישבות כשליח המדינה ואפשרות למגורים ופרנסה ברמה גבוהה יותר)
בנוסף, גיבוי של הדרישה הזו בחקיקה בכנסת ובסדרה של תביעות פרטיות וייצוגיות בבתי המשפט הישראלים והבין-לאומיים.

הכיוון השלישי הוא נסיון לאסוף חתימות של כמה שיותר בתי-אב ביישובים שיהיו מוכנים להמשיך ולהתגורר ביישובים בכל מקרה ובכל מחיר גם לאחר נסיגת ישראל מהשטחים ששוחררו על ידה במלחמת ששת הימים.

אם אחוז משמעותי מהתושבים יצהירו שהם מעוניינים להישאר, יהיה אפשר לשלב בהסכמי הנסיגה החד-צדדית של ישראל סעיף המתיר ליהודים להמשיך ולהתגורר ביש"ע בשליטה אוטונומית-בטחונית יהודית בתוככי היישוב תחת ריבונות פלסטינית במרחב, בליווי כוחות או"ם שיפקחו על המתרחש.

הסכמה שכזו תוכל להוביל ליצירת אוטונומיה יהודית בגושי התיישבות ולאחר עימותים מול הפלסטינים אף להקמת מדינה יהודית בשטחי יו"ש.למהלך שכזה יכול להיות שיצטרפו יהודים רבים מחו"ל ואף רבים החרדים לדבר ה' מתוככי ה"קו הירוק".

בחירה באחד משלושת הכיוונים הללו יכולה להתאים לכל מתיישב ולכל יהודי בישראל ובעולם, הם אינם סותרים זה את זה ומתאימים למציאות ההזויה ההולכת ומתגבשת בה מדינת ישראל נושאת לשוא את שם העם היהודי ובשמו ממשיכה ומוותרת על כור מחצבתו ואושיות חייו ביהודה ושומרון.

כמה חודשים לפני חורבן גוש קטיף הרסו "כוחות הבטחון" בית כנסת ליד היישוב תפוח. תושבי גוש קטיף לא גינו את הרס בית הכנסת הזה מכיון שנבנה בידי "הקיצוניים".באותם ימים הם לא חלמו שכל בתי הכנסת הגדולים בגוש קטיף יהרסו גם הם על ידי אותם "כוחות בטחון".
כעת מאיים "שר הבטחון" להרוס את הישיבה שנבנתה לאחר שמקום משכנה הקודם,קבר יוסף בשכם,(אחד משלוש המקומות הקדושים ביותר ליהדות) נמסר על ידו למחבלים.
כיצד יגיב הציבור היהודי ביש"ע ?
העניין אינו שלטון החוק, שהרי דבר לא נעשה בישראל כנגד הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי וכנגד אנשי השמאל הקיצוני אשר מיידים בכל שבוע אבנים ובקבוקי תבערה כנגד חיילי צה"ל .

האם חלילה בעוד כמה חודשים ייהרסו בתי הכנסת הגדולים בקדומים, שילה ובית אל ?
האם גם אנו ,תושבי יש"ע נמצא עצמנו ללא בית ופרנסה במעמד של פליטים בדומה לאחינו מגוש קטיף ?
האם נשכיל הפעם להתאחד ללא פשרות ולעמוד על נפשנו ?

2 תגובות:

  1. לא רק מועצת יש"ע נושאת בחטא הבגידה, אלא גם הרבנים ה"ממלכתיים" שנתנו הכשר למועצת יש"ע וסיכלו את שתי הפעולות האמיתיות שיכלו לעצור את הגירוש:
    חסימת הכבישים וסירוב פקודה פומבי.
    הרבנים הללו עד היום נמצאים בתפקידם ואף אחד לא שלל מהם את הלגיטימיות. הם ממשיכים באותו כיוון: רק לא מזמן בכדי לרצות את שר הביטחון הם כתבו מכתב קולקטיבי המגנה הפגנות בצה"ל.

    כמו שכבר נאמר, "הרשת עשויה מהחורים". להיות "חור ברשת" זה לשרת את מטרת הרשת. לבוא למפקד בחשיות ולבקש להעביר אותך למעגל האחרון - זה בעצם לתת יד לגירוש. רק מי שקם בפומבי ובקול רם מסרב לבצע פקודה בלתי חוקית, רק הוא קורע את הרשת.
    ע"י המכתב המגנה פעולות פומביות מהסוג הזה הרבנים שיתקו בעצם את יכולת ההתנגדות היעילה היחידה שיש בידי נאמני א"י. הרי רק יצירת ההזדהות רחבה בקרב העם יכולה להציל את המצב.
    כל הרעיונות של אוטונומיה יהודית או אפילו מדינה יהודית עצמאית ביו"ש הם תקוות שוא חסרות בסיס.
    הרי כל הרעיון לסגת מהשטחים הוא ע"מ לא להילחם בערבים. מדינת ישראל לא תגן על האוטונומיה היהודית אלא תציע לתושביה להיכנס לתוך הקו הירוק.
    האוטונומיה לא תצליח לנצח את הצבאות הערביים לבד.
    יש לנו דוגמה ברורה מהתנ"ך: חורבן הבית הראשון מתחיל מחלוקת הממלכה לשתי מדינות.
    הרעיון הזה של פילוג העם הוא מסוכן מאוד. רק עם ישראל כולו יכול לעמוד על נפשו.

    לגבי "אחדות ללא פשרה" -
    כדי להתאחד צריך מטרה משותפת. כאשר חלק מהמחנה הסרוג חושב על הכסא הממלכתי ומשכורת וחלק אחר מחשיב את המדינה כקודש עליון, ודווקא לחלקים הללו ניתנה מנהיגות רוחנית במחנה הלאומי, אין לצפות לאחדות.
    כאן אני מסכים איתך שצריכה לקום הנהגה חדשה. אבל בראש ובראשונה הנהגה רוחנית, ורק אח"כ מדינית וביצועית. במובן זה קודם צריך להחליף את הרבנים ורק אז את מועצת יש"ע.
    כל עוד הציבור האמוני לא מעיז לגנות ולגרש את הרבנים השולטים היום, לבטל את "ההסדר" ישיבות עם המדינה ע"מ לקרוע את התלות בשלטון האנטי-ציוני ולהציב את ההנהגה הרוחנית החדשה, אין שום סיכוי לשמור על יש"ע.

    יחד עם זאת יש צד חיובי ברעיון של מדינה יהודית. הרי הוא סוף-סוף מפנה את החשיבה הסקטוריאלית של "עוד דונם, עוד עז" אל המישור המדיני.
    הפסוק הידוע "והורשתם את הארץ וישבתם בה" מראה לנו על הסדר הנכון: קודם כל "והורשתם את הארץ" דהיינו צריך לקיים את הריבונות המדינית על הארץ. ורק אח"כ יבוא "וישבתם בה" דהיינו התיישבות.
    המתנחלים כל הזמן מנסים להפוך את הסדר הזה - קודם להתיישב בשטח ורק אח"כ להכריז על ריבונותינו עליו.
    אמנם השיטה הזאת עבדה לא רע בזמנו, עכשיו אנו רואים את כישלונה. צריך להילחם לא על התיישבות אלא על סיפוח השטחים הכבושים דהיינו על פרישת ריבונות ישראלית על א"י. המתנחלים בהיעדר חשיבה מדינית כל הזמן נלחמים על מאחזים ומפקירים את השדה המדיני.
    אני מאמין שרק המאבק בשדה הפוליטי יניב פירות.

    השבמחק
  2. לדעתי,נוכל למנוע את הגירוש המתוכנן רק ע"י התקוממות נרחבת,כולל ב"ישראל הקטנה".

    השבמחק