ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה'

ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ויעזבו את ה' אלוקי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלוהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעיסו את ה' ויעזבו את ה'.

ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד שוסים וישוסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמוד לפני אויביהם בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה כאשר דיבר ה' וכאשר נשבע ה' להם ויצר להם מאד.
ויסוג ישראל מלבנון.

וימלוך על ישראל יצחק הרביני ויקשור עליו עבדו כרמיאל הגילוני אשר על הכרתי והפלטי והוא שותה שיכור בכיכר ויהרגהו ברכבו וימת. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ:  עַתָּה תָּעבור הַמַּמְלָכָה ליהודה, אִם- יגלֶה הָעָם הַזֶּה, את דבר הקשר ושב לב הָעָם הַזֶּה אֶל ה' וַהֲרָגֻנִי. וַיַּעַשׂ חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה ויעש את הבמה הגדולה בכיכר אשר באו ישראל להקטיר ולעבוד את המולך שנה בשנה.

ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ולא זכרו בני ישראל את ה' אלוקיהם ויעבדו את הבעלים ואת המולך.
וימלוך על הארץ יאסר העראפתי ויורישו פלישתים את רמאללה ובנותיה ואת שכם ובנותיה ואת ג'נין ובנותיה ויעבדו בני ישראל את עראפאת עשרים שנה.

וימות יאסר העראפתי ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'.

וימלך על ישראל אריאל השרוני. וילך בדרך שמאלני ישראל ולא עשה הישר בעיני ה' אלוהיו וגם את בנו העביר באש כתועבות הגויים ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. בימיו החלו הקדשים לבוא בירושלים ויהי קצף גדול על ישראל.

אז יעלה מחמוד העזתי ויאמר אל אריאל ישובי גוש קטיף ובתיהם וגינותיהם וחממותיהם וכל אשר להם לי הם.ויאמר לו אריאל השרוני כן אדוני המלך ככל אשר תאמר כן יעשה.

וישמעו המתנחלים כי עלה אריאל על קטיף לשחתה ויאמרו דברו איכה נהייתה הרעה הזו ולא אבו ישראל דבר עימם ויאספו בני המתנחלים לצאת למלחמה עם בני ישראל.

וישאלו הכתומים ברבנים ויאמרו להם כל הרבנים עלו כפר מימון ונתן ה' את ישראל בידכם ולא תהיה נסיגה כאשר היתה בימית.

ושם נביא לה' ויאמר אל ראשי ישע ראיתי את כל הכתומים נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רואה ויאמר ה' אלי לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום.

ולא שמעו אליו הכתומים ויאמרו היו לא תהיה ויצאו למלחמה על אחיהם על ישראל ויאספו הכתומים למלחמה כפר מימונה שלושים אלף איש מתוך כל העם הזה שבע מאות נערי גבעות עזי נפש איטרי יד ימינם קולע באבן אל השערה ולא יחטיא.

ואיש ישראל התפקדו לבד מהיס"מ מאתיים אלף איש שולף חרב כל זה איש מלחמה.

ויסגר ה' את הכתומים בתוך כפר מימון ויצורו עליהם חיילי ישראל.

וישבו ויבכו שם לפני ה' ויתפללו ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עולות ושלמים לפני ה' וישאלו ברבנים ויאמרו אליהם היה לא תהיה.

ויקרבו הכתומים אל ישראל ביום השני וישחיתו בהם הכחולים.

וישאלו בה' לאמור האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני ישראל אחי אם אחדל ויאמר ה' חדל כי סיגרתיך בידו.

ויעלו הכתומים ביום השלישי אל חיילי ישראל ויערכו סביב הגדרות כפעם בפעם ויצאו ראשי הכתומים ויוועדו עם ראשי הכחולים ויכנעו שם לפניהם ויפוצו הכתומים איש לביתו.

ויתן אריאל השרוני את קטיף ואת בנותיה ביד העזתים ויירשו את כל גבולה סביב וישחיתו את מקדשיה וישבו העזתים בקטיף.

ויישבו בני ישראל מאחיהם מהכתומים שמונת אלפים איש נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם וישימו את השלל במכולות.

ושם היה נביא לה' ויבא אל מנהלת ההתנתקות ויאמר להם הלא הרסתם את בתיהם והיגלתם אותם מארצם ועתה אתם אומרים לכובשם לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות לה' אלוקיכם ועתה שמעוני והשיבו השבייה אשר שביתם מאחיכם ומיצאו להם פתרון הולם ודעו כי חרון אף ה' עליכם.

ויקומו האנשים אשר ניקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הילבישו מן השלל וילבישום ויאכילום וישקום ויסוכום וינעילום וינהגום ברכבים לכל כושל ויביאום אצל אחיהם המתנחלים.

ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'.

ויגוף ה' את אריאל השרוני על כל הרעה אשר עשה וימת ויקבר בביתו אשר במדבר.

וימלך אחריו אהוד האולמרטי ויעש הרע בעיני ה' ויהי הנקל לכתו בחטאות בית עמרי ויקח את עלי-זבל בת מלך ציונים. ויעש הרע מכל המלכים אשר לפניו וגם את המפלצת בנה בארץ הקודש ויעש הוא ומשפחתו ככל תועבות הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל.

אז יעלה נסראללה החיזבלוני ויקח את כל גלילות הצפון מיד בני ישראל. ויאמרו בני ישראל לעלות גלילות הצפון למלחמה ויאמר ה' אל בני ישראל אל תעלו ולא תינגפו לפני אויביכם כי אין ה' בקירבכם ולא שמעו אליו בני ישראל ויעלו צפונה למלחמה וינגפו שם מאה ועשרים איש.

ויהי אחרי כן ויהי בצורת שלוש שנים שנה אחרי שנה וישאלו בני ישראל בה' ויאמר על אשר המית את הגיבעונים. והגבעונים לא מישראל המה (כי אם מיהודה) .

ויקראו רבני ישראל לגבעונים ויאמרו אל הגבעונים מה נעשה לכם ובמה נכפר וברכו את נחלת ה'. ויאמרו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם ישראל ואין לנו איש להמית בישראל ויאמרו מה אתם אומרים נעשה לכם. ויאמרו יותן לנו לבנות שבעה ישובים חדשים ביהודה עבור בני המתנחלים ויאמרו אנו ניתן. ויתנו להם ויבנום ויעתר אלוהי-ם לארץ אחרי כן.

וַיְהִי, כִּי-חָטְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם, הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם; וַיִּירְאוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וַיֵּלְכוּ, בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָשׂוּ. וַיְחַפְּאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא-כֵן, עַל-יְהוָה, אֱלֹהֵיהֶם; וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל-עָרֵיהֶם, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר. וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת, וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל-גִּבְעָה גְבֹהָה, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן. וַיְקַטְּרוּ-שָׁם, בְּכָל-בָּמוֹת, כַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר-הֶגְלָה יְהוָה מִפְּנֵיהֶם; וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים, לְהַכְעִיס אֶת-יְהוָה. וַיַּעַבְדוּ, הַגִּלֻּלִים, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם, לֹא תַעֲשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. וַיָּעַד יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל-נביאו (נְבִיאֵי) כָל-חֹזֶה לֵאמֹר, שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי, כְּכָל-הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבֹתֵיכֶם--וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם, בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים. וְלֹא, שָׁמֵעוּ; וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם, כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ,בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. וַיִּמְאֲסוּ אֶת-חֻקָּיו, וְאֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-אֲבוֹתָם, וְאֵת עֵדְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ, וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם. וַיַּעַזְבוּ, אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה, שנים (שְׁנֵי) עֲגָלִים; וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל-צְבָאהַשָּׁמַיִם, וַיַּעַבְדוּ, אֶת-הַבָּעַל. וַיַּעֲבִירוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם, בָּאֵשׁ, וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים, וַיְנַחֵשׁוּ; וַיִּתְמַכְּרוּ, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה--לְהַכְעִיסוֹ. וַיִּתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו: לֹא נִשְׁאַר, רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. גַּם-יְהוּדָה--לֹא שָׁמַר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ, בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ. וַיִּמְאַס יְהוָה בְּכָל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל, וַיְעַנֵּם, וַיִּתְּנֵם, בְּיַד-שֹׁסִים--עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם, מִפָּנָיו. עַד אֲשֶׁר-הֵסִיר יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מֵעַל פָּנָיו, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד כָּל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים; וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.