יום רביעי, 6 בינואר 2010

נוער הגבעות

אימא אני הולך
הולך אני אל הגבעות
אל המאחזים
אל תנסי לעצרני
כבר החלטתי
לא אמשיך לחיות תחת עול הכיבוש
סובל אני אימא
סובל בבית הספר
וגם לא טוב בבית
אל תנסי לעצרני
כבר החלטתי

שם בגבעות כך אומרים
חופש יש אימא
חיים של אמת
חיים של עבודת אלוהים
לא אלוהי הרבנים המסכן
שלך ושל אבא ושל הישיבה התיכונית
אלוהים חיים יש
מאחי הגדול שמעתי אימא
על שתיקת הרבנים אחרי הרצח הנורא
כשהיה מפחיד ברחוב ללכת
ועל הראש כיפה סרוגה
בעיני ראיתי
כיצד היו שותפים לזוועות הגירוש
לא אשכח ולא אסלח
לא לרבנים כאלה אשמע

מאחז אקים לי שם אימא
בית קט עם גג ירוק
וחיי תורה אחיה
לא אתן למושחתים לנהל את חיי
לסמם אותי הם מנסים
באינטרנט ובעשרות ערוצים
בתחליפי חיים מזויפים
אך אני
את הדבר עצמו מחפש אני
את האני
את עצמי שלי
שם בגבעות מלכים יש
ומלכות
ונסיכות
ואבירים שייצאו להילחם על כבודן
מרחבים שם יש
ואיש אחד חכם
ומעיין נובע בפתח הבוסתן

אומרת את שמסוכן ?
מסוכן יותר הרבה ברכב ליסוע
או ברחוב ירושלמי להתהלך
היש בעולם אימא
עוד מדינה אשר מאות מאזרחיה
בשווקים מתפוצצים
לחלקיקי בשר דם הופכים
ולמלחמה אינה יוצאת ?
היכן בעולם יש רשות
הנותנת נשק לאויביה הקמים עליה
וכסף ומים וחשמל
ואילו את מעט החולמים החלוצים
מגרשת ומנשלת מבית, נחלה ופרנסה
בראש כל חוצות מוקיעה ומפקירה
ומול ביתם חומה בונה ?

אומרת את שרק את שפת הכוח מבינים הם ?
כוח יש לי
אם אצטרך אגן על ביתי
באגרופים קמוצים ובגווי הקט
מפני אוייב
בן ישראל או בן ערב
כי בן חורין אני
לא אמשיך לסבול בשקט
את עול הכיבוש החילוני
את בעל המוסר הנוצרי
כמו שסבלתם אתם, את ואבא
הולך אני אימא
אל תנסי לעצרני
כבר החלטתי
הולך אני אל הגבעות
אל המאחזים
שלום
שלום בטוח


תגובה 1: